<h1>התרומה סימן רי"ד</h1>
<h2>דף ב.</h2>
יציאות שבת שתים שהן ד' בפנים ושתים שהן ד' בחוץ פירש שתים חייבי' לאותו העומד בפנים הכנסה והוצאה. שהם ארבע חצי הכנסה וחצי הוצאה כגון עקירות גרידא או הנחות גרידא ובגמרא קאמר פטורי דאתי לידי חיוב חטאת קא חשיב וכן שתים שהן ארבע לאותו העומד בחוץ כדפריש' ובסמוך מפרש סדרא הכי כיצד פשט העני ידו מלאה לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או נטל מתוכה העני חייב ובעל הבית פטור ומותר וכן פשט בעל הבית ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או נטל מתוכה בעל הבית חייב והעני פטור ומותר ואחרי כן מפרש פטורי דאיסורי חצי הכנסה וחצי הוצאה וכן בירושלמי בעי מהו שתים שהן ארבע שתים דחיוב ושתים דפטור היינו כדפרישית ויש מפרשים שתים הוצאה שלמה של חיוב וחצי הוצאה של פטור שהם ארבע הכנסה שלמה וחצי הכנסה. ולפי שהוצאה אב והכנסה תולדה מפרשים השתים של הוצאה ובריש שבועות נמי דתנן שתים שהן ארבע מפרש בגמ' שתים הוצאה לעני והוצאה לבעל הבית שהם ארבע הכנסה לעני והכנסה לבעל הבית ופי' ראשון עיקר. דהכי מפרש בירושלמי וגם מפרש סדרא הכי פשט העני את ידו וכו' ובגמרא פריך אמאי לא תני בשבועות בפנים ובחוץ כמו גבי שבת ולא רצה לתרץ דומיא דמראות נגעים קתני דכלהו לחיובא משום דאינו מקפיד כי אם למנות ארבע חיובים דומיא דמראות נגעים אי מוסיף למנות פטורי בפנים ובחוץ כדתני במס' שבת אין קפידא בכך ומה שהוצרך לשנות חיובי שבת לעומד בפנים ולעומד בחוץ משום דהוצאה הוי מלאכה גרועה לטלטל מרשות היחיד לרה"ר או אפכא תדע דכל המלאכות אם הן במשכן מקרו אבות וא"צ להם שום פסוק רק לא תעשה כל מלאכה ומלאכות הדומות להם מקרו תולדות. ואלו הוצאה בעי ריש פרק הזורק (צ"ו ע"א) הוצאה היכא כתיבא ומייתי לה פסוק וגם זורק בעי היכא הויא במשכן אע"ג דהויא תולדה. ועוד אומר מורי רבי יצחק בר רבי שמואל דבהוצאה איכא תרי קראי אח' לעני ואחד לעשיר ריש הזורק דמייתי פסוק ויכלא העם מהביא ושלהי פרק קמא דערובין (י"ז ע"ב) אל יצא איש ממקומו לכל הפחות לרבנן דלית להו לוקין על התחומין ואפי' לר"ע הכי קאמר התם מי כתיב אל יוציא אל יצא כתיב משמע הוצאה ומשמע תחומין. ושלהי פרק כיצד צולין (עיין בק"נ פ' ג' ביצה סי' כ"ג ובטור וב"י סי' שע"ב ט"ז ס"ק ו' ופ"א ס"ק י"א) נמי משמע הכי דלשון הוצאה כתיב בשבת דאמר רבי יצחק המוציא בשר פסח אין חייב עד שיניח מאי טעמא הוצאה כתיב ביה כשבת וכן פרק קמא דהוריות (ד' ע"א) הרי הוצאה דכתיבא וצדוקין מודי' בה וכו' ולא גרסינן אל תוציאו משא מבתיכם דדברי קבלה הוא אלא היינו אל יוציא ועוד מביאין מירושלמי עני ועשיר חד הוא וכו' ועוד מאריכין בה במקום אחר.
